הבבא חאקי – בן לשושלת אבוחצירא
רבי יצחק אבוחצירא, המוכר בכינוי הבבא חאקי, נולד בכ"ג באלול שנת תרנ"ה (1895) בעיירה ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו. אביו היה רבי מסעוד אבוחצירא, בנו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב". שני אחיו נודעו אף הם: רבי דוד אבוחצירא, ורבי ישראל, הוא הבבא סאלי.
כבר בגיל תשע ישב על הגמרא שעות ארוכות, ורבותיו עמדו על כוח העיון שלו. לצד הלימוד העיוני רכש את המלאכות שקהילה יהודית לא יכולה בלעדיהן: מילה, שחיטה וכתיבת סת"ם. הידיעות האלה שימשו אותו בפועל בכל שנות הרבנות שלו.
בשנותיו הראשונות עסק בהנהגת הקהילה בריסאני ובהוראת תורה לבניה, ועמד בראש ישיבת "אביר יעקב". את גדולתו בתורה הכירו סביבו מוקדם, אבל השנים שבאו אחר כך לא איפשרו לו לשבת במקום אחד.
שנת 1920 והמעבר לבודניב
בשנת 1920 הוטלו גזרות קשות על יהודי מרוקו, ואחיו הבכור רבי דוד נרצח בידי השלטונות. הבבא חאקי והבבא סאלי עזבו את ריסאני ועברו לעיירה בודניב. שש עשרה שנים לאחר מכן, בשנת 1936, עבר עם משפחתו לארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, ושם הנהיג את הקהילה היהודית המקומית.
בשנת 1945, כשהגזרות הוסיפו והכבידו, יצא ממרוקו לעיר אוראן שבאלג'יריה. שלוש שנים ישב שם, עד שקמה מדינת ישראל.
ממחנה ישראל לרמלה
בשנת תש"ט עלה עם משפחתו לארץ. תחילת הדרך כאן לא הייתה שונה מזו של רבים מעולי אותן שנים: הוא התגורר במחנה ישראל שבאזור לוד. הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל הכיר בגדולתו ובייחוסו, ומינה אותו לרב הראשי של מחוז רמלה ולוד. בתפקיד הזה כיהן כעשרים שנה, והיה הרב הספרדי הראשון של שתי הערים.
מעבר לרבנות המקומית מונה לחבר במועצת הרבנות הראשית, ועמד בראש "ארגון הרבנים הספרדים וועדי העדות המזרחיות בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון רבי יצחק נסים.
בית פתוח
ביתו ברמלה לא היה סגור בפני איש. יהודים הגיעו אליו לבקש ברכה ועצה, ורבים סיפרו שלא הספיקו לפתוח את הפה והוא כבר ידע מה הביא אותם אליו. סיפורי המופתים והברכות שנקשרו בשמו התפשטו הרבה מעבר לגבולות רמלה ולוד.
הכבוד שרחשו לו לא נעצר בגבולות הקהילה היהודית. עוד ממרוקו סופר שכשעבר בשוק היו יהודים וערבים כאחד עוצרים את המסחר ועומדים מפניו. הוא נסע ברחבי הארץ, עסק בחיזוק חינוך, שמירת שבת וטהרת המשפחה, והקים מוסדות תורה וחסד.
שנים עשר ילדים היו לו, ובהם ממשיכים ברבנות. רבי אברהם, המכונה בבא חנה, שימש רב בעיר יבנה ואחר כך מילא את מקום אביו ברמלה. רבי יחיאל אף הוא כיהן ברבנות רמלה. רבי שמעון עמד בראש מוסדות בירושלים.
צומת קסטינה
בכ"ה באדר ב' שנת תש"ל, ה-2 באפריל 1970, נסע הבבא חאקי חזרה מנתיבות לרמלה. הוא הגיע לשם כדי לעשות שלום בין איש לאשתו, וניצל את הביקור כדי לראות את אחיו הבבא סאלי. בדרך חזרה, בצומת קסטינה שבדרום, נהרג בתאונת דרכים. הוא היה בן שבעים וחמש.
בהלווייתו השתתפו עשרים אלף איש. בין המלווים היו נשיא המדינה זלמן שז"ר, הראשון לציון רבי יצחק נסים והרב הראשי רבי איסר יהודה אונטרמן. הוא נטמן בבית הקברות ברמלה, העיר שבה שימש ברבנות שני עשורים, ובניו כיהנו אחריו ברבנות. יום ההילולה נערך מדי שנה בכ"ה באדר.
אותה שושלת, אותו שם
האב, רבי מסעוד, היה בנו של בעל "אביר יעקב". אותו שם נושאים היום מוסדות אביר יעקב בעיר הקודש צפת, שבראשות רבי יצחק אבוחצירא שליט"א נכדו של הבבא חאקי, ובהם לומדים תורה ומחזיקים בדרך שהצדיקים האלה הורו עליה.