עמותת ממלכת תורה וחסד פועלת בעיר הקודש צפת בראשות הצדיק המקובל רבי יצחק אבוחצירא שליט"א. תחת המסגרת הזו פועלים בית כנסת, בית מדרש וכולל אברכים, מערך חסד למשפחות נזקקות וקבלת קהל אצל הרב.
ארבעה תחומי פעילות
בבית הכנסת מתקיימות שלוש תפילות מדי יום, בימות החול ובשבתות, ולצידן שיעורי תורה,התוועדויות והילולות צדיקים לאורך ימות השנה. הוא פתוח לכלל הציבור, אשכנזים וספרדים כאחד.
בית המדרש הוא הלב. אברכים ותלמידי חכמים שוקדים בו על לימוד ההלכה, התלמוד והפוסקים, ולצד הלימוד הפנימי נמסרים שיעורים לציבור הרחב. המקום אינו רק בית לימוד אלא גם מסגרת להכשרת תלמידי חכמים.
מערך החסד מחלק תווי קנייה לרכישת מזון, ותומך במשפחות ובנזקקים לאורך השנה. הבחירה בתווי קנייה במקום בחלוקת מזון ארוזה אינה טכנית. היא מאפשרת למשפחה להיכנס לחנות ולקנות את מה שהיא צריכה, כמו כל אדם אחר.
ולבסוף קבלת קהל. רבים פונים אל רבי יצחק אבוחצירא לעצה ולהכוונה בעניינים אישיים, משפחתיים ורוחניים.
שושלת אבוחצירא
רבי יצחק אבוחצירא הוא בנם ויורשם הרוחני של גדולי משפחת אבוחצירא, שושלת שהאירה לעם ישראל דורות רבים, ממרוקו לארץ ישראל. בראשה עומד רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל, האביר יעקב, שעל שמו נקראים המוסדות. אחריו הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, בבא מאיר, רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, ובאבא חאקי, רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל.
את דרכו סיכם רבי יצחק במשפט אחד: תורה, תפילה וחסד, שלושת העמודים שעליהם העולם עומד, ובהם חיו אבותינו הקדושים. שלושת התחומים האלה הם בדיוק מבנה הפעילות של המוסדות.
למה דווקא בצפת
צפת היא אחת מארבע ערי הקודש, לצד ירושלים, טבריה וחברון, ומעמדה נובע מיישוב יהודי רצוף שמתקיים בה מאז המאה האחת עשרה. במאה השש עשרה הגיעו אליה גולי ספרד והפכו אותה למרכז רוחני מן החשובים בעולם היהודי.
באותה תקופה פעלו בעיר רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, רבי משה קורדובירו, האר"י הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל. היו בה שמונה עשרה ישיבות ועשרים ואחד בתי כנסת. עד היום נחשבת צפת מרכז עולמי לקבלה, וזה ההקשר שבתוכו פועל בית המדרש.
דרכי התרומה
תרומה חד פעמית היא הדרך הפשוטה, בכל סכום. רבים בוחרים סכום סמלי כמו ח"י שקלים, ואחרים תורמים סכומים אחרים. אין רף מינימום ואין סכום שנחשב קטן מדי מכדי להתקבל.
הוראת קבע חודשית נותנת למוסדות את מה שקשה להשיג בתרומות חד פעמיות: יכולת לתכנן. כשיודעים מה ייכנס בחודש הבא, אפשר להתחייב מראש למשפחה שנזקקת לסיוע קבוע, ואפשר להבטיח לאברך שהתמיכה בו לא תיפסק באמצע הזמן.
מי שמפריש מעשר כספים יכול לייעד אותו לכאן. שני היעדים שההלכה מעמידה בראש, עניים ולומדי תורה, נמצאים שניהם במוסדות, והכללים המלאים מפורטים בעמוד למי נותנים מעשר כספים.
הסכם יששכר וזבולון הוא אפשרות אחרת, ושונה במהותה. במקום תרומה נוצרת שותפות מוגדרת בין התומך לבין אברך מסוים, ושכר הלימוד נחלק בין שניהם.
אפשר גם לתרום באמצעות ביט, ומי שמעוניין להפנות את תרומתו למשפחות בלבד ימצא את הפרטים בעמוד תרומה לנזקקים.
רקע נוסף על מצוות הנתינה ושיעוריה תמצאו בעמוד צדקה.
תרומה לזכות מסוימת
אפשר לייחד את התרומה לזכות אדם. לרפואת חולה, להצלחה בעניין מסוים, לעילוי נשמת קרוב שנפטר, או לזכות בן משפחה.