הסכם יששכר וזבולון הוא שותפות מוגדרת בין מי שלומד תורה לבין מי שמחזיק אותו. התומך מקבל על עצמו לדאוג לפרנסת הלומד, והלומד משתף אותו בשכר הלימוד. ההבדל מתרומה רגילה אינו בסכום אלא באופי. תרומה היא נתינה. הסכם הוא שותפות, ולשני הצדדים יש בו חלק.
המקור בתורה ובהלכה
בברכת משה לשבטים נאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים לג, יח). רש"י עומד שם על סדר המילים: זבולון הוקדם ליששכר, מפני שזבולון עסק במסחר והאכיל את יששכר, והתורה של יששכר באה ממנו. גם שלמה המלך כתב על התורה "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח), ולא רק ללומדים אותה.
הרמ"א הביא את הדברים להלכה (יורה דעה רמו, א): מי שאינו יכול ללמוד, מפני שאינו יודע או מפני טרדות הפרנסה, יחזיק את הלומדים ויתנה עמהם על חלק בשכר. זו הלכה פסוקה, לא מליצה.
איך זה נראה בבית המדרש אביר יעקב
בבית המדרש אביר יעקב בעיר הקודש צפת, בהנהגת רבי יצחק אבוחצירא שליט"א, יושבים אברכים ולומדים לאורך היום. כדי שאדם יוכל לשבת וללמוד ברצף, מישהו צריך לדאוג למחייתו. זה בדיוק תפקידו של זבולון.
התומך קובע סכום חודשי, ההסכם נערך על שמו, והוא נעשה שותף בלימוד שנלמד בזכותו. אין כאן שום דבר מעורפל: יש לומד, יש מחזיק, ויש חלוקה מוסכמת בשכר.
למי ההסכם מתאים
לאדם שעובד לפרנסתו ורוצה חלק בעולם התורה גם כשאין לו שעות פנויות לשבת בבית המדרש. לזוג שמבקש לקבוע לעצמו זכות קבועה. למי שמחפש דרך להנציח שם של הורה או קרוב משפחה. ההסכם אינו דורש ידע מוקדם ואינו מחייב לכל החיים, אבל הוא כן דורש קביעות.
לפרטים על עריכת ההסכם ועל אופן ההצטרפות ניתן לפנות אלינו.