תרומה אגרא דתעניתא

מהי תרומת אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא ?

בימי התענית נהגו ישראל מדורי דורות להרבות במצוות הצדקה. מקורו של מנהג זה הוא בדברי חז"ל: "אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא – צִדְקָתָא", כלומר: שכרו העיקרי של יום התענית מתבטא בנתינת צדקה לעניים ולנזקקים.

מטרת הצום אינה רק להימנע מאכילה ושתייה, אלא לעורר את האדם לחשבון נפש, לתשובה, לתפילה ולמעשים טובים. כאשר אדם חוסך את הוצאות האוכל של אותו יום ומעביר אותן לצדקה, הוא מעניק משמעות מעשית לתענית ומקיים את דברי חז"ל.

מה פירוש הביטוי "אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא"?

המילים בארמית מתפרשות כך:

• אַגְרָא – שכר.
• דְּתַעֲנִיתָא – של התענית.
• צִדְקָתָא – צדקה.

כלומר, עיקר השכר של יום התענית מתבטא בכך שהצום מוביל את האדם לעשיית חסד ולנתינת צדקה.

מדוע דווקא צדקה?

ביום הצום האדם מתנתק מענייני הגוף ומתמקד בעבודת ה'. אולם חז"ל לימדו שאין די בתענית לבדה. כאשר הצום מלווה ברחמים על הזולת, בעזרה לנזקקים ובנתינה, הוא הופך לעבודת ה' שלמה יותר.

זו הסיבה שנהגו רבים לתת את דמי התענית – הסכום שהיה מיועד לארוחות אותו יום – לעניים או למוסדות צדקה.

האם מדובר בחובה?

אין חיוב הלכתי קבוע לתת סכום מסוים עבור כל צום, אך מדובר במנהג קדום ומקובל מאוד בישראל. כל אחד נותן כפי יכולתו, והעיקר הוא לחזק את מצוות הצדקה ביום התענית.

למי נותנים את דמי התענית?

אפשר לתת לכל מטרת צדקה ראויה:

• משפחות נזקקות.
• חלוקת מזון.
• תלמידי חכמים.
• מוסדות תורה.
• גמ"חים וארגוני חסד.

העיקר שהכסף ישמש למטרת צדקה אמיתית ויסייע למי שזקוק לכך.

באילו צומות נוהגים לתת צדקה?

המנהג שייך לכל ימי התענית, ובכללם:

• צום גדליה.
• עשרה בטבת.
• תענית אסתר.
• י"ז בתמוז.
• תשעה באב.